יום שלישי , נובמבר 26 2019
heen

ירמיהו ו – 2011

ירמיהו ו  – 2011


ירמיהו ו
 

 

 

ירמיהו פרק ו

 

ו העזו בני בנימן, מקרב ירושלם, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת; כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול: 2 הנוה והמענגה, דמיתי בת-ציון: 3 אליה יבאו רעים ועדריהם; תקעו עליה אהלים סביב, רעו איש את-ידו: 4 קדשו עליה מלחמה, קומו ונעלה בצהרים; אוי לנו כי-פנה היום, כי ינטו צללי-ערב: 5 קומו ונעלה בלילה, ונשחיתה ארמנותיה:    ס    6 כי כה אמר יהוה צבאות, כרתו עצה, ושפכו על-ירושלם סללה; היא העיר הפקד, כלה עשק בקרבה: 7 כהקיר בור (ביר) מימיה, כן הקרה רעתה; חמס ושד ישמע בה על-פני תמיד חלי ומכה: 8 הוסרי ירושלם, פן-תקע נפשי ממך; פן-אשימך שממה, ארץ לוא נושבה:    פ

ירמיהו ו

9 כה אמר יהוה צבאות, עולל יעוללו כגפן שארית ישראל; השב ידך, כבוצר על-סלסלות: 10 על-מי אדברה ואעידה וישמעו, הנה ערלה אזנם, ולא יוכלו להקשיב; הנה דבר-יהוה, היה להם לחרפה לא יחפצו-בו: 11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל, שפך על-עולל בחוץ, ועל סוד בחורים יחדו; כי-גם-איש עם-אשה ילכדו, זקן עם-מלא ימים: 12 ונסבו בתיהם לאחרים, שדות ונשים יחדו; כי-אטה את-ידי על-ישבי הארץ נאם-יהוה: 13 כי מקטנם ועד-גדולם, כלו בוצע בצע; ומנביא ועד-כהן, כלו עשה שקר: 14 וירפאו את-שבר עמי על-נקלה, לאמר שלום שלום; ואין שלום: 15 הבישו כי תועבה עשו; גם-בוש לא-יבושו, גם-הכלים לא ידעו, לכן יפלו בנפלים בעת-פקדתים יכשלו אמר יהוה:    ס

ירמיהו ו

16 כה אמר יהוה עמדו על-דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם, אי-זה דרך הטוב ולכו-בה, ומצאו מרגוע לנפשכם; ויאמרו לא נלך: 17 והקמתי עליכם צפים, הקשיבו לקול שופר; ויאמרו לא נקשיב: 18 לכן שמעו הגוים; ודעי עדה את-אשר-בם: 19 שמעי הארץ, הנה אנכי מביא רעה אל-העם הזה פרי מחשבותם; כי על-דברי לא הקשיבו, ותורתי וימאסו-בה: 20 למה-זה לי לבונה משבא תבוא, וקנה הטוב מארץ מרחק; עלותיכם לא לרצון, וזבחיכם לא-ערבו לי:    ס    21 לכן, כה אמר יהוה, הנני נתן אל-העם הזה מכשלים; וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו (ואבדו):    פ

ירמיהו ו

22 כה אמר יהוה, הנה עם בא מארץ צפון; וגוי גדול, יעור מירכתי-ארץ: 23 קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו, קולם כים יהמה, ועל-סוסים ירכבו; ערוך, כאיש למלחמה, עליך בת-ציון: 24 שמענו את-שמעו רפו ידינו; צרה החזיקתנו, חיל כיולדה: 25 אל-תצאי (תצאו) השדה, ובדרך אל-תלכי (תלכו); כי חרב לאיב, מגור מסביב: 26 בת-עמי חגרי-שק והתפלשי באפר, אבל יחיד עשי לך, מספד תמרורים; כי פתאם, יבא השדד עלינו: 27 בחון נתתיך בעמי מבצר; ותדע ובחנת את-דרכם: 28 כלם סרי סוררים, הלכי רכיל נחשת וברזל; כלם משחיתים המה: 29 נחר מפח, מאשתם (מאש תם) עפרת; לשוא צרף צרוף, ורעים לא נתקו: 30 כסף נמאס, קראו להם; כי-מאס יהוה בהם:    פ

ירמיהו ו

 

 

ראה גם

הראשונה אל הקורינתים פרק ה פס’ 6-8

הראשונה אל הקורינתים פרק ה פס’ 6-8 להאזנה לחצו כאן! http://2echad.com/drashot/nosim/2018/corinthians1_5_6_8_yair.MP3

כתיבת תגובה