החובה שלנו לסלוח אחד לשני – 2011
הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק יח
יח בשעה ההיא נגשו התלמידים אל-ישוע ויאמרו מי אפוא הגדול במלכות השמים: 2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם: 3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם-לא תשובו להיות כילדים לא תבאו אל-מלכות השמים: 4 לכן כל-המשפיל את-עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים: 5 והמקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל: 6 המכשיל את-אחד מן-הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח-רכב על-צוארו וטבע במצולות ים: 7 אוי לעולם מן-המכשלים כי המכשלים בוא יבאו אבל אוי לאיש ההוא אשר על-ידו יבוא המכשול: 8 ואם-תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או-שתי רגלים ותשלך אל-אש עולם:
החובה שלנו לסלוח אחד לשני
9 ואם-עינך תכשילך נקר אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל-אש גיהנם: 10 ראו פן-תבזו אחד הקטנים האלה כי אמר אני לכם מלאכיהם ראים תמיד את-פני אבי שבשמים: 11 (כי בן-האדם בא להושיע את-האבד:) 12 מה-דעתכם כי-יהיו לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם הלא יעזב את-התשעים ותשעה על-ההרים והלך לבקש את-האבד: 13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי-ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא אבדו: 14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן-הקטנים האלה: 15 וכי יחטא-לך אחיך לך והוכחת אותו בינך לבינו ואם-ישמע אליך קנית לך אחיך: 16 ואם-לא ישמע ולקחת עמך עוד אחד או שנים כי על-פי שנים או שלשה עדים יקום כל-דבר: 17 ואם-לא ישמע אליהם והגדת אל-הקהל ואם-לא ישמע גם-אל-הקהל והיה לך כגוי וכמוכס:
החובה שלנו לסלוח אחד לשני
18 אמן אמר אני לכם כל אשר-תאסרו על-הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר-תתירו על-הארץ מתר יהיה בשמים: 19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי-יהיו לב אחד בארץ על-כל-דבר אשר ישאלו בוא יבוא להם מאת אבי שבשמים: 20 כי בכל-מקום אשר יאספו שנים או שלשה בשמי שם אני בתוכם: 21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא-לי אחי ומחלתי לו העד שבע פעמים: 22 ויאמר אליו ישוע לא-אמר לך עד-שבע פעמים כי עד-שבעים ושבע: 23 על-כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שהיה יורד לחשבון עם-עבדיו: 24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר היה חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף: 25 ולא היה-לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת-אשתו ואת-בניו ואת-כל-אשר-לו וישלם: 26 ויפל העבד על-פניו וישתחו לו לאמר אדני הארך-לי אפך ואשלם לך הכל:
החובה שלנו לסלוח אחד לשני
27 ויהמו מעי אדני העבד ההוא ויפטרהו וימחל לו את חובו: 28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו והוא חיב-לו מאה דינרים ויחזק-בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי: 29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך-לי אפך ואשלמה לך הכל: 30 והוא מאן וילך ויניחהו במשמר עד שישלם-לו את-חובו: 31 והעבדים חבריו ראו את-אשר נעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את-כל-אשר נעשה: 32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה עבד בליעל את-כל-החוב ההוא מחלתי לך יען אשר-בקשת ממני: 33 הלא היה גם-עליך לרחם על חברך כאשר רחמתי-אני עליך: 34 ויקצף אדניו ויתנהו ביד הנגשים עד כי-ישלם את-כל-חובו: 35 ככה יעשה לכם גם-אבי שבשמים אם-לא תמחלו איש לאחיו בכל-לבבכם (על-חטאתם):
החובה שלנו לסלוח אחד לשני