יום שישי , דצמבר 14 2018
heen
דף הבית / מאמרים ודרשות / קריאת מאמרים / מה באמת מלמד המקרא? – האמת שבדבר אלוהים

מה באמת מלמד המקרא? – האמת שבדבר אלוהים

מה באמת מלמד המקרא

מה באמת מלמד המקרא? האם אנו חייבים שאנשים אחרים יאמרו לנו מה מלמד המקרא? האם לא ניתן להבין את המקרא לבד? לאילו מסקנות נגיע אם נקרא בעצמנו במקרא? האם אלוהים רוצה שנקרא בעצמנו בספר המקרא?

לאורך כל הדורות, בדתות ובכתות שונות, לימדו בני אדם שהם לא יכולים לקרוא ולהבין בעצמם את המקרא. עד היום רבים חושבים שהם לא יכולים להבין לבד את המקרא.

שוחחתי עם יהודי דתי שאני מכיר מבית ספר יסודי וביקשתי ממנו לקרוא את ישעיה פרק נג. הוא אמר לי שהוא יקרא את הפרק אך גם אם הוא יראה בפרק מה שאני אמרתי, הוא ייקבל את הפירוש שהרב יאמר לו.

זאת אומרת שבני אדם בוחרים להישען על בני אדם אחרים מאשר על מה שאלוהים אומר לנו במקרא.

אז קודם כל עלינו להבין שאלוהים השאיר את המקרא עבור כל בני האדם וגם עבורך.

לאחר מכן עלינו לגשת למקרא ולהתחיל לקרוא אותו.

המקרא עצמו מעודד אותנו להיות אנשים חושבים הבוחנים את מה שהם שומעים מבני אדם אחרים. המקרא אינו אומר לנו ללכת בעיניים עצומות אחרי "מנהיגים" כאלה או אחרים אלא לבחון את דבריהם בהתאם לנאמר במקרא.

 

לא נוכל ללמוד מה באמת מלמד המקרא אם לא ניקח את הזמן לקרוא בו.

מה באמת מלמד המקרא

להלן מספר עקרונות אותם מלמד המקרא ואתם יכולים לבחון בעצמכם אם זה באמת מה שמקרא מלמד:

דבר אלוהים

אנו מאמינים שספר התנ"ך וספר הברית החדשה הינם הספרים היחידים בעלי השראת רוח הקודש. הספרים הללו הם ההתגלות השלמה של אלוהים ואין התגלות אחרת או נוספת אשר יכולה לשנות אותם. אנו מאמינים שאלוהים נתן לשליחים בתקופת הברית החדשה את הסמכות לכתוב את דברו, לכן כל המאמינים צריכים לציית ולקבל לכל מה שהשליחים כתבו בספר הברית החדשה.

הראשונה לתסלוניקים ב' 13, השנייה לטימותיאוס ג' 15-17, השנייה לפטרוס א' 21

 

הישות של אלוהים

אנו מאמינים שיש רק אלוהים אחד אשר ברא את הכל ומעולם לא נברא. כתבי הקודש מתארים אותו כבעל קיום עצמאי, נצחי, אינסופי, בעל כל הכוח, יודע הכל, נמצא בכל מקום, אינו משתנה, אינו זקוק לעזרה וריבון. אלוהים הוא אוהב, רחמן ומלא חסד, אך הוא גם צדיק וצודק. אלוהים מתקיים בשלושה ישויות: אלוהים האב, אלוהים הבן ואלוהים רוח הקודש. כל אחד מהם נקרא אלוהים וראוי לאותו הכבוד, אך הם נבדלים אחד מהשני למרות שהם אחד.

דברים ו' 4, תהלים צ' 2, ישעיה מ' 12-31, הראשונה ליוחנן ד' 10, אפסים ב' 8, רומיים ג' 26, מעשי השליחים ה' 3-4, הראשונה ליוחנן ה' 20

 

האדם והחטא

אנו מאמינים שאלוהים ברא את האדם בצלמו ביום השישי לבריאה. אנו מאמינים שהבריאה התרחשה בשישה ימים בני עשרים וארבע שעות. מאותו הרגע שהאדם חטא כלפי אלוהים הוא איבד את ההתחברות שלו עם אלוהים והפך להיות מת בחטאיו. כל האנושות קיבלה טבע חוטא אשר אינו יכול לרצות את אלוהים. בגלל הטבע החוטא, גברים ונשים מתים מבחינה גופנית ומבחינה רוחנית. אין להם תקווה להיכנס לגן עדן.

בראשית א' 26-31, קהלת ז' 20, רומיים ג' 19-20, 23, אפסים ב' 1, תהלים טו

 

ישוע המשיח

אנו מאמינים שישוע המשיח הוא נצחי ולא נברא מעולם. כאשר הוא הופיע בבשר הוא נולד מהבתולה מרים לאחר שהיא הרתה מרוח הקודש. ישוע המשיח הוא אלוהים שנגלה בבשר והוא איחד בעצמו אלוהות ואנושיות. ישוע הוא המשיח המובטח, בדיוק כפי שניבאו נביאי התנ"ך. ישוע מת על הצלב כקורבן מושלם עבור חטאינו, למרות שלא היה בו חטא והוא לא היה יכול לחטוא. ישוע המשיח נקבר וביום השלישי הוא קם לתחייה בגופו. כעת הוא יושב לימין האב ומפגיע עבור כל המאמינים. הוא יבוא שנית לארץ כדי למלוך מירושלים על כל העולם.

עברים ד' 14-16, ז' 3, 24-25, מתי א' 18-23, יוחנן א' 1, 14, ב' 19-21, מרקוס טז'

 

ישועה

אנו מאמינים כי האדם החוטא יכול לקבל סליחת חטאים ולהינצל (להיוושע) מגיהינום רק על ידי אמונה בישוע המשיח. האדם החוטא חייב לחזור בתשובה מחטאיו כאשר הוא בא למשיח, אך חזרה בתשובה כשלעצמה אינה מספיקה. ישועה היא מתנת חינם מאלוהים והדרך היחידה לקבל אותה היא על ידי אמונה במשיח ישוע ובמה שהוא השיג במותו ובתחייתו. אין דרך אחרת להיוושע והאדם אינו יכול לעשות דבר כדי להושיע את נפשו אלא להאמין בישוע המשיח. לא ניתן להיוושע כאשר מאמינים בבשורה אחרת ובישוע אחר.

רומיים ג' 21-26, י' 9-10, גלטים א' 8-9, ב' 16

 

הביטחון בישועה

אנחנו מאמינים שאדם נושע אינו יכול לאבד את ישועתו. אלוהים, המושיע שלו, חתם אותו ברוח הקודש ליום הגאולה. האדם הנושע שמור על ידי כוח אלוהים לישועה. המאמין שנולד מחדש אינו צריך לחיות בפחד שהוא יושלך אל אגם האש כאשר ימות עקב דבר מה שהוא עשה או דבר מה שהוא לא עשה בחייו. אבל, מי שחי בחטא ומתהלך בחושך לא נושע כלל. המעשים הטובים של המאמין אינם מושיעים אותו או שומרים אותו נושע, אלא רק מעידים על כך שהוא כבר נושע.

יוחנן י' 27-29, אפסים א' 13-14, ד' 30, הראשונה לפטרוס א' 3-5, רומיים ח' 14-17, הראשונה ליוחנן א' 6, ב' 4-6

 

הלידה החדשה

אנו מאמינים שעל מנת להיוושע האדם חייב להיוולד מחדש. הלידה החדשה מתרחשת כאשר אדם שומע את בשורת דבר אלוהים ומאמין בה. אין לכך כל קשר לטבילה במים. אדם שנולד מחדש מקבל טבע אלוהי על ידי השכינה של רוח הקודש בתוכו ולכן יכול לציית לדבר אלוהים ולהתהלך לפי רצונו.

יוחנן ג' 3, הראשונה לפטרוס א' 23, השנייה לפטרוס א' 4, גלטים ב' 20

 

רוח הקודש

אנו מאמינים שרוח הקודש שווה לאב ולבן. רוח הקודש מוכיח את העולם על חטא וגורם לבני אדם לחזור בתשובה. רוח הקודש שוכן בקביעות בכל המאמינים מהרגע שהם האמינו באמת בבשורת הישועה. אין שום תנאי אחר לקבלת השכינה של רוח הקודש. זהו מצב שונה מהמצב בברית הישנה שבו רוח הקודש היה יכול לבוא על אדם מסויים ואז לעזוב אותו. טבילה ברוח הקודש והמשיחה ברוח הקודש מתארות את אותו הדבר כאשר אדם מאמין, נושע ומקבל את שכינת רוח הקודש בתוכו. כל המאמינים נקראים להימלא ברוח הקודש יום-יום, והכוונה היא לתת לרוח הקודש שליטה מלאה על חייהם. רוח הקודש מפאר את ישוע, מלמד, מדריך, נותן כוח, נותן למאמינים ביטחון בישועה, מפגיע עבור המאמינים, מקדש ונותן מתנות לכל מאמין על מנת לבנות את גוף המשיח. לחלק ממתנות רוח הקודש כגון דיבור בלשונות וריפוי על טבעי, הייתה משמעות מיוחדת בתקופת השליחים בברית החדשה ואינן בשימוש בתקופה הנוכחית.

יוחנן יד' 16-17, 26, טז' 7-15, מעשי השליחים א' 8, רומיים ח' 9, 26, הראשונה לקורינתים ג' 16-17, ו' 19, יב' 13, יג' 8, אפסים א' 13-14, ד' 7, 30, ה' 18, טיטוס ג' 5-6, עברים ב' 3-4, הראשונה ליוחנן ב' 20, 27, ג' 24

 

החיים החדשים של המאמין

אנחנו מאמינים שכל המאמינים צריכים לחיות את חייהם לכבוד אדוננו ישוע המשיח. המאמין צריך למות יום-יום לטבע הישן והחוטא שלו ולהתהלך לפי הטבע האלוהי החדש שלו. אל למאמין לחטוא או לחיות בחטא, כאשר הוא נופל בחטא עליו לחזור בתשובה ולהתוודות. כל המאמינים נקראים לחיי קדושה, תפילה ברוח הקודש, לספר לאחרים את הבשורה הטובה, התחברות עם מאמינים אחרים וצפייה לבואו של אדוננו ישוע. כל המאמינים צריכים לשרת את האדון בהתאם למתנות הרוחניות השונות שלהם ולחיות חיי קדושה גם כן. גברים מאמינים, ובייחוד נשים מאמינות, נקראים לחיי צניעות, לא רק באסיפות הקהילה. המאמין יקבל גמול בהתאם למעשיו, אך לא ירוויח את ישועתו או ישמור עליה על ידי מעשיו הטובים.

טיטוס ב' 10-14, אפסים ד' 7, 22-24, ו' 18, הראשונה ליוחנן ב' 1-2, הראשונה לפטרוס א' 13, 22, ב' 9, ג' 3-4, הראשונה לטימותיאוס ב' 9-10, הראשונה לקורינתים ג' 13-15

 

סעודת האדון

אנו מאמינים שהמאמינים צריכים לשקוד ולהתמיד לקיים את בציעת הלחם. אנו מאמינים שלסעודת האדון יש תפקיד מאוד חשוב בחיי המאמין המזכיר את מות האדון. הלחם והיין הם רק סמלים אשר מסייעים לנו לזכור את האדון שלנו ואת מה שהוא עשה בעבורנו. היות שסעודת האדון משקפת את האחדות שלנו עם המשיח ואת האחדות שלנו אחד עם השני, המאמין שמשתתף בסעודת האדון צריך לבחון את עצמו לפני שהוא לוקח מהלחם והיין. המקרים היחידים שבהם המאמין אינו צריך לקחת מהלחם והיין הם כאשר מישהו חי בחטא ומסרב לחזור בתשובה או שהוא מחזיק בתורת שקר (מאמין בבשורה אחרת או בישוע אחר). אנחנו מאמינים שבסעודת האדון הגברים המאמינים יכולים להתפלל, לקרוא מזמור או לקרוא קטע מכתבי הקודש ולשתף כמה מחשבות לגביו. כל המאמינים נקראים לעבוד את האדון בהשתחוויה באסיפה זו גם אם זה נעשה בשקט.

מתי כו' 26-29, מרקוס יד' 22-24, לוקס כב' 15-20, מעשי השליחים ב' 42, הראשונה לקורינתים י' 16-17, יא' 23-34, יד' 34-35

 

תפקידים בקהילה

אנו מאמינים כי לכל מאמין יש תפקיד בחיי הקהילה, אך אלוהים יסד סדר בתפקידים של גברים ונשים במשפחה וגם בקהילה. אלוהים נתן את לגברים את ההנהגה במשפחה ובקהילה והנשים נקראות להיכנע להנהגה שלהן. הגברים הם אלה שמלמדים, מתפללים ומדריכים את הקהילה בהשתחוויה לאלוהים כאשר ראשם אינו מכוסה. על הנשים להיות בשקט בקהילה כאשר ראשם מכוסה. אין זה אומר כלל שהנשים נחותות יותר מהגברים. נשים יכולות לשרת בתפקידים אשר אינם קשורים להנהגה, לימוד גברים, הדרכת הקהילה בהשתחוויה בתפילה או קריאת קטע מהכתובים באסיפה.

בראשית ג' 13, אפסים ד' 7, ה' 23-24, הראשונה לטימותיאוס ב' 8-14, הראשונה אל הקורינתים יא' 2-16, יד' 34-35, הראשונה לפטרוס ג' 1-7

 

הנהגה בקהילה משיחית

אנו מאמינים שהאדון ישוע הוא הראש והרועה של הקהילה ושצריך להיות יותר מזקן קהילה אחד. אנו לא רואים הבדל בין זקני קהילה לרועי קהילה בכתבי הקודש. לכל זקני הקהילה יש אותה הסמכות בקהילה והם נעזרים בשמשים אשר עומדים בהגדרות כתבי הקודש.

מעשי השליחים ו' 1-8, יד' 23, כ' 17-38, הראשונ אל הקורינתים יב' 4-11, פיליפים א' 1, הראשונה לטימותיאוס ג' 1-13, טיטוס א' 5-9, עברים יג' 17, הראשונה לפטרוס ה' 1-3

 

גוף המשיח

אנו מאמינים שגוף המשיח מורכב מכל המאמינים האמיתיים, אלו שחיים כעת ואלו שכבר מתו. מאותו רגע שאדם נולד מחדש, הוא נטבל על ידי רוח הקודש לגוף האחד של המשיח ישוע. כל קהילה משיחית מקומית היא גוף מקומי של המשיח ישוע ומייצגת את גוף המשיח העולמי. על הקהילה המקומית להיות עצמאית ואוטונומית כאשר האדון ישוע הוא ראש הקהילה והסמכות שלה. זקני הקהילה הם המנהיגים האנושיים היחידים של הקהילה. כל קהילה וכל מאמין הם חשובים ויש להם תפקיד חשוב בתפקוד של כל גוף המשיח. גוף המשיח, אשר מורכב מיהודים ומגויים, הוא סוד אשר לא נגלה בזמן הברית הישנה.

הראשונה אל הקורינתים יב' 12-27, אפסים א' 22-23, ג' 5-10, קולוסים א' 18

 

שובו של המשיח

אנו מאמינים שהמשיח ישוב לפגוש באוויר את כל המאמינים המשיחיים, אשר חיים או אשר כבר מתו, לפני צרת 7 השנים. אירוע זה יסיים את תקופת הקהילה ואלוהים ישפוך את זעמו על העולם במשך צרת 7 השנים. המשיח ישוע ישוב שנית לארץ כמלך וכמשיח על מנת למלוך על העולם כולו מירושלים. המשיח ימלוך למשך אלף שנים על כל העולם וכל הגויים יבואו להשתחוות לו בירושלים. איש אינו יודע מתי תסתיים תקופת הקהילה ומתי ישוב המשיח ישוע.

ישעיה ב' 2-4, מתי כד' 4-44, כה' 13, יוחנן יד' 2-3, רומיים יא' 25, הראשונה לקורינתים טו' 51-52, הראשונה לתסלוניקים ד' 13-17, טיטוס ב' 13, התגלות יט' 11-16, כ' 1-6

 

לקיחת הקהילה

אנו מאמינים בלקיחת כל המאמינים המשיחיים בזמן בו ישוב האדון ישוע לפגוש את המאמינים באוויר לפני צרת 7 השנים. ראשית יקומו לתחייה כל המאמינים אשר כבר מתו, לאחר מכן כל המאמינים שהם בחיים ישתנו ויילקחו להיות עם האדון ישוע לנצח.

הראשונה אל הקורינתים טו' 51-52, הראשונה אל התסלוניקים ד' 13-17, ההתגלות ג' 10

 

המצב הנצחי – נצח נצחים

אנו מאמינים שכל בני האדם יתקיימו לנצח ולא יהיה אדם אחד אשר יחדל להתקיים. כאשר המאמין המשיחי מת הוא הולך להיות עם האדון ישוע וכאשר האדון ישוע ישוב לפגוש את המאמינים באוויר (בזמן לקיחת הקהילה) המאמין המשיחי יקום מן המתים עם גוף חדש. כל המאמינים האמיתיים יחיו לנצח בנוכחות אלוהים האב ובנו ישוע המשיח בעיר ירושלים החדשה. כל הלא מאמינים יושלכו לאגם האש בסיום מלכות אלף השנים של המשיח ויסבלו שם לנצח.

לוקס טז' 19-26, כג' 42-43, התגלות כ' 11-15, כא' 1-8

 

עתיד עם ישראל

אנחנו מאמינים שאלוהים לא נטש את עמו אשר ההור ידע מקדם! אלוהים ימלא את הבטחותיו לעם ישראל. אלוהים יושיע את כל עם ישראל אשר יישאר לאחר צרת 7 השנים. ההבטחות לעם ישראל בספר התנ"ך אינן עבור קהילת המשיח, היות שהקהילה הייתה סוד שלא נגלה בזמן הברית הישנה. נכון הדבר, במצב הנצחי בירושלים החדשה, עם ישראל לא יהיה שונה משאר המאמינים מבין הגויים. אם אלוהים לא ימלא את הבטחותיו לעם ישראל, כיצד נוכל להיות בטוחים שהוא ימלא את הבטחותיו עבורנו המאמינים

 

טבילה

אנו מאמינים כי כל אדם מאמין אשר נולד מחדש צריך להיטבל על ידי טבילה לתוך המים, רק כאשר הוא מבוגר מספיק כדי לקבל את ההחלטה הזו בעצמו. טבילת המים מסמלת את ההזדהות של המאמין עם מותו של ישוע, קבורתו ותחייתו. הטבילה היא התחייבות ללכת בעקבות האדון ישוע ומהווה צעד חשוב מאוד באמונה. טבילה היא לא אמצעי או כלי עזר לישועה; יחד עם זאת, מתוך ציות לאדוננו ישוע, על כל מאמין להיטבל.

מתי כח' 19, רומיים ו' 3-4, קולוסים ב' 12, הראשונה לפטרוב ג' 21

ראה גם

אלוהים אוהב אותך

אלוהים אוהב אותך אהבה – אלוהים הוא אהבה והוא אוהב את כל בני האדם: "כי …

One comment

  1. הדרך הטובה ביותר לדעת מה באמת מלמד המקרא היא לקרוא בו בעצמך!!